<h1>ארחות חיים דין פקדון סימן ד'</h1>
<h2>דף מח:</h2>
כתב רב אחא גאון והיכא דאמר נטר לי את האי מידי ואנטר לך אנא האי מידי שומר שכר הוי. והיכא דאמר ליה נטר לי האי מידי ואמר ליה הנח קמאי אע"ג דלא אמר ליה אנא נטרנא לך הוי שומר חנם כדתנן שמור לי ואמר לו הנח לפני שומר חנם [אמר רב הונא הנח לפניך אינו לא שומר חנם] ולא שומר שכר מאי קאמר ליה הנח לפניך ותוב ונטר. ואי אמר ליה עיילנא להלין מידי לחצר (או) תורא או פירי או מאני ואמר ליה עייליה ר' אומר אינו חייב בכולן עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור והלכה כמותו אמר רבא הילכתא שומר שמסר לשומר חייב ולא מיבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעיה לנטירותיה אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר חייב דאמר ליה את מהימנת לי בשבועה וחייך לך מהימן ליה בשבועה אלמא כיון דהוא לא מצי משתבע ליה והוה ליה מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע דחייב ודוקא היכא [דליכא עדים] דמחייב שבועה אבל היכא דאיכא עדים דנטרנא כי אורחיה ונאנס פטור אע"ג דאמר ליה אין רצוני שיהיה פקדוני ביד אחר לענין חיובא לא מחייבינן ליה. אם תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב לא סבירא לן כר' מאיר דאמר כל המשנה מדעת בעלים נקרא גזלן וכן פסק הריא"ף ז"ל. ירושלמי [ב"מ פ"ג ה"ז] אימתי שומר חנם חייב שבועה בזמן דליכא עדים אבל אי איכא עדים דלא פשע פטור אף מן השבועה ואי איכא עדים דפשע חייב לשלם. נתנו במקום שנהג ליתן את שלו אם ראוי לשמירה פטור ואם לאו חייב.
